3 משחקי קלפים לשיפור החשבון

חפיסת קלפים אחת מנצחת חוברת עבודה

תכל'ס, רוב הילדים בורחים מדף תרגול אבל מתחננים לעוד סיבוב במשחק. אז למה לא לנצל את זה? חפיסת קלפים רגילה, כזו שיש בכל בית, היא אחד הכלים הכי טובים לתרגל חשבון בלי שהילד בכלל ירגיש שהוא מתרגל. מורידים את הג'וקרים, וקלפי הציור שווים 10 (או 11, 12, 13, לפי הגיל). זהו, מוכנים.

1. מלחמת הכפל

מחלקים את החפיסה שווה בשווה. כל שחקן הופך שני קלפים בו זמנית ומכפיל אותם. מי שקיבל מכפלה גדולה יותר לוקח את כל הקלפים. הפכתם 7 ו-8? זה 56. היריב הפך 6 ו-9, כלומר 54. אתם לקחתם. המשחק הזה מתרגל את לוח הכפל עשרות פעמים בלי שאף אחד התלונן.

2. עשרים ואחת לילדים

הגרסה המוכרת מצוינת לחיבור מהיר. כל שחקן מקבל שני קלפים ומחבר. אפשר לבקש עוד קלף, אבל מי שעובר 21 הפסיד. הילד מחשב כל הזמן, אם יש לי 15 ואני מבקש עוד קלף, מה הסיכוי שאעבור? פתאום הוא עושה גם חשבון וגם הערכת סיכון.

3. קרב ההשוואה

לילדים צעירים יותר. כל אחד הופך קלף אחד, והמספר הגדול מנצח. נשמע פשוט, אבל זה בדיוק מה שצריך כדי לבסס את המושג של גדול וקטן ושל סדר המספרים. אפשר לשדרג ולבקש מהילד להגיד בכמה הקלף שלו גדול יותר, והנה גם חיסור.

בונוס: זוגות שמשלימים ל-10

לילדים צעירים, פורסים עשרה קלפים גלויים על השולחן ומחפשים זוגות שמתחברים ל-10, כמו 4 ו-6 או 3 ו-7. מי שמצא זוג לוקח אותו, ומשלימים את החוסר משאר החפיסה. המשחק הזה בונה את ההשלמה לעשר, שהיא אחת מאבני היסוד של חיבור וחיסור מהיר בהמשך. בלי דף, בלי לחץ, רק עין חדה ויד מהירה.

הטעות שכדאי להימנע ממנה

ההורה שמנצח כל סיבוב כדי להיות הוגן הורג את המשחק. ילד שמפסיד שוב ושוב מאבד חשק תוך חמש דקות. תנו לו לנצח חלק מהזמן, ולפעמים אפילו תטעו בכוונה ותנו לו לתפוס אתכם. ההנאה היא הדלק שמחזיר אותו למשחק מחר.

שאלות שהורים שואלים

מאיזה גיל אפשר לשחק? קרב ההשוואה מתאים כבר מגן חובה. מלחמת הכפל מתאימה מכיתה ג, אחרי שלוח הכפל התחיל להיכנס.

הילד איטי בחישוב ומתעצבן במשחק, מה עושים? מורידים את לחץ הזמן. במקום מי ראשון, פשוט מי צודק. כשהמהירות תבוא, היא תבוא לבד.

אפשר לחבר את זה לתרגול מסודר? בטח. משחק קלפים מחמם את החשק, ודף ממוקד מקבע. אפשר ליצור תרגילי כפל במחולל דפי העבודה, או לגוון עם משחקי המתמטיקה התלת-ממדיים שלנו.