פריסת שבר

בחר מצב

השתמשו בכפתורי מכנה −/+ כדי לקבוע לכמה חלקים שווים לפרוס את הפיצה, ובכפתורי מונה −/+ (או גררו למעלה/למטה) כדי לצבוע כמה חלקים, ואז לחצו בדוק

משחק מתמטיקה תלת-ממדי · מתאים לכיתות 3-4

פריסת שבר

במשחק “פורס שבר” בוחרים כמה חתיכות חותכים את הפיצה, וכמה חתיכות צובעים. כך השבר אינו נתון מראש, אלא נבנה מן הבסיס: ראשית מכנה, ואחר כך מונה.

מה מתרגלים במשחק

הפרדת פעולת החיתוך (מכנה) מפעולת הצביעה (מונה) מחזקת את הבנת הסדר הלוגי: קודם מחלקים את השלם לחלקים שווים, ורק אחר כך בוחרים כמה מהם לקחת.

  1. קוראים את שבר-המטרה: מונה/מכנה.
  2. משתמשים בכפתורי מכנה −/+ כדי לפרוס את הפיצה למספר הנכון של חתיכות שוות.
  3. משתמשים בכפתורי מונה −/+ (או גוררים) כדי לצבוע את מספר החתיכות הנכון.
  4. לוחצים על בדיקה כדי לאמת שהשבר הבנוי שווה ליעד.

איך להשתמש בבית או בכיתה

עבור 3/5 חותכים קודם לחמש חתיכות שוות, ואחר כך צובעים שלוש. שינוי המכנה ל-4 ישנה את גודל כל חתיכה ויחייב לצבוע שוב. כך מובן מדוע מונה ומכנה תלויים זה בזה.

תלמידים נוטים לצבוע חתיכות לפי הגודל הנתפס בעיניים, לא לפי המונה. הפרדת השלבים (חיתוך ואחר כך צביעה) כופה מחשבה מסודרת ומונעת ניחושים.

אפשר לשחק לבד, בזוגות או כהדגמה קצרה לפני דף עבודה בנושא.

התחילו במשחק למעלה, ואז המשיכו לתרגול כתוב כדי לבסס את המיומנות.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין “פורס שבר” ל“בונה שברים”?
ב“פורס שבר” התלמיד בוחר גם את מספר החתיכות (מכנה) וגם את מספר הצבועות (מונה); ב“בונה שברים” המכנה נתון והתלמיד רק צובע. שני המשחקים משלימים זה את זה.
לאילו כיתות מתאים המשחק?
מתאים לכיתות ג'-ד'. מתאים במיוחד לאחר שהתלמידים כבר הכירו מה זה שבר והם מוכנים לבנות שברים בעצמם.
האם אפשר לפתור כמה שברים שיש להם אותו ערך?
כן. למשל 2/4 ו-1/2 נותנים אותה כמות צבועה. כך המשחק פותח דיון טבעי על שברים שקולים.